פסק-דין בתיק ב"ל 33738-09-11

2.         פקיד התביעות דחה את תביעתו של התובע, בין היתר מהנימוק כי לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי, וכי אין קשר בין הפגימה לעבודתו של התובע.

טענות התובע

3.         לטענת התובע, כפי שפורטה בכתב התביעה, ביום האירוע הוא נתבקש להרים צינורות כבדים, ובעת שהרים צינורות חש בכאב חזק. בתחילה חשב התובע כי אין מדובר בתאונת עבודה, ולכן לא מסר כך בביה"ח, אלא סיפר שם על תאונת עבודה קודמת.

טענות הנתבע

4.         לטענת הנתבע, אין להכיר באירוע כתאונת עבודה. התובע לא הוכיח כי התרחש אירוע תאונתי ביום הנטען, ואין קשר  בין הפגימה ממנה הוא סובל לבין תנאי עבודתו.

            בטופס התביעה שהוגש לנתבע לא ציין התובע תנועה חריגה או תנועה לא נכונה. עבודת הרמת הצינורות היא עבודה שגרתית שמבצע התובע, ולא היה בה דבר חריג.

            בהגיעו לבית החולים לא ציין התובע כי עשה תנועה לא נכונה או שהרים משקל לא שגרתי, וכך גם בפניות  המאוחרות יותר לרופא.

            גם העדים שהעידו סיפרו כי התובע לא אמר להם דבר בדבר תנועה לא נכונה.

הדין החל

5.         תאונת עבודה מוגדרת ב סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי לגבי עובד, כ" תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו ...".

            המבחן היסודי להיותו של אירוע " תאונה" הוא ה" הפתאומיות".

            הפתאומיות משמעה אירוע שניתן לאתר במישור הזמן - הווה אומר מתי אירע, ובמישור השטח - הווה אומר לקבוע בדיוק את המקום שבו אירע.

            ראה:

            דב"ע לא/5-0 אסתר ושדי - המוסד, פד"ע ב 200.

            דב"ע נו/103-0 שלמה עטר - המוסד (מיום 12.12.96).

            נטל הראיה מוטל על התובע להביא "ראשית ראיה" שאכן אירע אירוע תאונתי בעבודה, שקושר את הפגיעה לעבודה.

            ביסודם של הדברים עומדת שאלת אמינות גירסתו של התובע.